יש להתחשב במדדים שליליים בתביעת שיבוב של המל"ל מאת חברות הביטוח

1.         האם יש להתחשב במדדים שלילייםבתביעת שיבוב של המל"ל מאת חברות הביטוח?

            בית משפט קמא השיב על שאלה זו בחיוב ומכאן הערעור.

2.         המל"ל שילם גמלאות לאישה שנפגעה בתאונת דרכים. אין עוררין על זכותו של המל"ל לתוספת הפרשי הצמדה על הגמלאות ששילם לנפגעת, בתביעת השיבוב נגד חברות הביטוח. לטענת המל"ל, ההצמדה נועדה להוסיף לקרן החוב ולא לפגוע בה. לפיכך, כשהמדד שלילי עד כדי 'נגיסה' בקרן, קרי, בסכום הכסף ששילם המל"ל לנפגעת, יש לחשבו כ-0. לטענת המשיבות, הפרשי ההצמדה נועדו לשמור על ערכו הריאלי של הכסף, ולפיכך יש להביא בחשבון שינויים שחלו במדד, בין בעלייה ובין בירידה. 

3.         המל"ל משתית את עמדתו על תכלית "חוקי ההצמדה", אשר נועדו לפצות את בעל החוב במצב של ירידת ערך המטבע, על מנת שבעל החוב לא ייצא נפסד. המל"ל מחויב להצמיד את הגמלאות שהוא משלם למבוטחיו, לעליית המדד. שיעורן לא נפגע בעטיו של מדד שלילי. אין זה סביר, לטענת המל"ל, וגם עומד בניגוד לחובת השיבוב המעוגנת בסעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995, שחברות הביטוח ישפו את המל"ל בסכום כסף בשיעור קטן מזה שהמל"ל מחויב לשלם למבוטחיו על-פי החוק. אם לא כן, ייווצר מצב אבסורדי, שלפיו ירוויח החייב מהחזקת הכספים אצלו.

4.         המשיבות משתיתות את עמדתן על הוראת סעיף 5(ב) להסכם שנכרת בין המל"ל לבין חברת הביטוח בשנת 1979. זו לשונה: "הסכום הנ"ל יותאם לשינויי מדד המחירים לצרכן ..."[ההדגשה הוספה]. לשון זו - להבדיל מלשון דוגמת " עליית מדד"- מלמדתנו, לטענת ב"כ המשיבות, שההתאמה תעשה בין בעליית המדד ובין בירידתו. כלומר, בתביעת שיבוב יש להביא בחשבון מדדים שליליים. מנגד, לא מתעלמת באת-כח המל"ל מהוראה זו, ומוכנה להניח שזוהי אכן פרשנותו המילולית של הסעיף, אך לדבריה, פרשנות זו אינה עומדת במבחן הפרשנות התכליתית.

5.         אין תועלת בויכוח שבין ב"כ הצדדים על אודות פרשנות הוראת סעיף 5(ב) הנ"ל, כי עניינו מצטמצם לעניין שנדון בסעיף 5(א) להסכם. "הסכום הנ"ל"שסעיף 5(ב) מדבר בו, מכוון לעניין נקודתי שהוסדר בסעיף 5(א): "למרות האמור לעיל, לא תהיה החברה חייבת לפצות את המוסד, כשסכום התביעה כולו לגבי נפגע אינו עולה על אלפיים (-.2000) לירות...". זהו נושא אחר, שונה מן העניין דנן.

6.         נמצא אפוא כי ההסכם שותק בסוגיית המדדים השליליים.אלאשההסכם שותק גם ביחס להפרשי ההצמדה בכלל בתביעת שיבוב. אף-על-פי-כן ברי לכל, וכמעשה שגרה, מתווספים הפרשי הצמדה לסכומי הגמלאות שמשלם המל"ל, בתביעות השיבוב נגד חברות הביטוח. נסיונו של המל"לללמוד מ"חוקי ההצמדה", לענייננו, לא ייצלח. אין מדובר בתביעת שיבוב סטטוטורית, אלא בתביעת שיבוב חוזיתמכוח הסכם. ההסכם הינו בריה העומדת בפני עצמה, והוראות החוק לא יועילו בפרשנות ההסכם כהלכה. כך למשל, האינטרסים שחוק הביטוח הלאומי מבקש להגשים, שונים מן האינטרסים שבבסיס ההסכם. חוק הביטוח הלאומי הוא חוק סוציאלי במהותו והוראותיו נועדו להיטיב עם נפגעים ולהגן עליהם. אין הצדקה לגזור גזרה שווה מהתם להכא, כדרך שביקש המל"ל לעשות, מה גם שיש דוגמאות סטטוטוריות לרוב, מנוגדות לאלו שהביא המל"ל, שבהן ההצמדה היא גם למדד חיובי וגם למדד שלילי.

ראוי להזכיר בהקשר זה את דברי בית המשפט העליון, "כי ההסכם אמנם נולד מתוך סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי, אולם משיצא לאויר העולם - יש לו חיים משלו. כלומר, אף שברקע ההסכם עומדת זכותו הסטטוטורית של המל"ל לשיפוי מאת חברת הביטוח בגין גמלאות שהוא נושא בהן - זכות של תחלוף - אין ההסכם נשאר נאמן לה לכל אורך הדרך, והוא משקף בחירה מוסכמת של הצדדים להסדיר בדרך של 'קח ותן' את מערך החובות והזכויות ביניהם" (דנ"א 10114/03 המוסד לביטוח לאומי נ' "אררט" - חברה לביטוח בע"מ, פיסקה 12 לחוות דעתו של כב' השופט א' ריבלין  (ניתן ביום 5.1.2006)).

7.         פרשנות ההסכם תעשה אפוא בדרך המותוית בסעיף 25 (א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג - 1973: "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה, ובמידה שאינה משתמעת ממנו - מתוך הנסיבות".לפי דברי המבוא להסכם, הוא נועד לייעל את הליך השיפוי ולחסוך במשאבים בדרך של הסדר כללי מוסכם מראש, תוך 'קניית' סיכונים וסיכויים, במקום התדיינויות משפטיות פרטניות. במקום זכאות לפיצוי מלא בגין התגמולים ששילם, לפי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי, הסכים המל"ל לקבל אחוז מסוים בלבד: "זהו ויתור משמעותי שהסכים לו המל"ל, בתמורה ליעילות ולוודאות הצומחת מהסדרה מוסכמת כוללת, מראש, של כל התביעות העתידיות... לעיתים, כך יש להניח, יוצא המל"ל נשכר מן ההסדר המוסכם, ולעיתים יהיו אלה חברות הביטוח שההסדר החוזי ייטיב עמן" (דנ"א 10114/03 הנ"ל בפיסקה 11).

8.         לאור הדברים הללו על טיבו של ההסכם ועל תכליתו, פוחת עד מאד משקלה של טענת המל"ל בענייננו בדבר פגיעה אפשרית בסכום הקרן, אם יובאו בחשבון המדדים השליליים. שיעורם בכל מקרה הוא זניח. המל"ל 'מפסיד' הרבה יותר מהסכמתו להסתפק באחוז שיבוב מסוים בלבד מסכום הגמלאות שהוא משלם. אך כאמור, ה'הפסד' הזה מתקזז אל מול רווחים אחרים. כידוע, ההסכם שבין הצדדים לא נעשה אגב אורחא, והוא משקף איזון בין שיקולים כלכליים ומשפטיים ואינטרסים נוספים שבין הצדדים. ושוב, כדברים שנאמרו שם: "ומה באשר לטענה בדבר חוסר צדק במקרה הספציפי ובדבר קיפוח זכויות מהותיות? ובכן, אינני סבור כי תוצאה כזו אכן תיגרם. כנגד תשלום היתר שזוכה לו חברת הביטוח במקרה אחד, היא זוכה, כאמור, ל'הנחה' במקרה אחר. זהו, כך שנינו, מחיר היעילות והוודאות שביקש ההסכם להשיג, בבכרו הכרעה קבועה מראש על-פני הכרעה פרטנית בכל מקרה ומקרה... לא באנו לומר כי מדובר כאן ב'קיזוז' מדויק... ההסדר הכללי... הניח... כי לעיתים הפיצוי עלול לעלות על הגמלאות שתשולמנה, ומנגד, נקבעו אותם אחוזי פיצוי מופחתים, המגלמים את הרווח הטמון בהסכם מבחינת חברת הביטוח" (פיסקה 16).

9.         באין ראיה לסתור - בלשון ההסכם, באומד דעתם של הצדדים, או בנסיבות אחרות - נכון יהיה לקבוע כי כשם שהמל"ל זוכה בתוספת של הפרשי הצמדה כל אימת שהמדד עולה, כך ראוי גם לחייבו, כל אימת שהמדד יורד. משהתגבש מזה שנים נוהג בין הצדדים, להוסיף הפרשי הצמדה לפי עליית המדד - נוהג שמבטא מגמה לשמור על הערך הריאלי של הכסף - אין הצדקה שלא להפחית הפרשי הצמדה, עם ירידת המדד. לבד מן הנוהג הקיים כאמור בין הצדדים, דומה כי זהו נוהג רווח בחוזים כגון דא וזוהי גם שורת ההיגיון, כל עוד לא הסכימו צדדים לחוזה במפורש אחרת.

(ראו והשוו: ע"א 4030/03 מפעלי גרנות - אגודה שיתופית חקלאית מרכזית בע"מ נ' מס הכנסה,פיסקאות 10-17 לחוות דעתו של כב' השופט י' עדיאל וחוות דעתו של כב' השופט א' רובינשטיין (ניתן ביום 2.7.2007). שם אומנם דובר בשיערוכם של חיובים סטטוטוריים, ואולם העקרון הבסיסי בדבר זניחת הגישה הנומינליסטית והעדפת הגישה הריאלית, יפה גם לשיערוך חיובים חוזיים).

10.       אשר על כן, הערעור נדחה.

המל"ל יישא בהוצאות הערעור וכן ישלם למשיבות שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ש"ח בצירוף מע"מ כדין.

ניתן היום, י"ח באדר א תשס"ח (24 בפברואר 2008), בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לב"כ הצדדים.